פיברומיאלגיה תסמונת שרק מהגיית שמה מתחיל כאב שרירי הלשון.
הגדרת הפיברומיאלגיה כתסמונת מקורה בעובדה שהיא באה לידי ביטוי במספר סימפטומים שאינם בהכרח זהים מחולה לחולה.
יש נקודות מבט מגוונות על פיברומיאלגיה וכיום גם הממסד הרפואי המסורתי וגם הגישות האלטרנטיביות מתייחסים לפיברומיאלגיה כתסמונת מורכבת קשה לאבחון.
בעוד בתחום האלטרנטיבי תוכלו למצוא נטורופתית שמשתמשת באירידולוגיה לאיתור מצבים ופתולוגיות חוסר איזון, בתחום הרפואה הקונבנציונלית מערכת האבחון מורכבת וכוללת מגוון אבחונים בשיטות האלימינציה.
בפיברומיאלגיה גם חומרתם של התסמינים אינה זהה וקיימת שונות בהופעתם ובעצמתם
מכאן הקושי המובנה שליווה שנים ארוכות את ניסיונותיהם של רופאים מטפלים וחוקרים לאתר ולמצוא גורם אחיד למחלה.
השם העברי של המחלה "דאבת השרירים" גם הוא מתייחס אך ורק לביטוי הסובייקטיבי' החד ממדי של התסמונת ומתאר כאב (בשרירים וגם בריקמת החיבור).
כיום אנו יודעים כי לפיברומיאלגיה סימפטומים רבים נוספים והכאב הוא רק אחד מהם ואין בכוחו להצביע על סיבת המחלה.
אכן מקובלת היום הגישה כי הביטוי החיצוני של התסמונת הנם כאבים במוקדים שונים.
לעתים דומים לכאבים ראומטיים אך ללא ממצאים קליניים המצביעים על קיומה של דלקת במוקדי הכאב.
זאת גם אחת הסיבות לקושי בהבחנה של המחלה.
פיברומיאלגיה שכיחה באופן משמעותי יותר בקרב נשים ולכן בעבר הרחוק בשל השפעותיה מרחיקות הלכת.
כאשר אינה מטופלת היה מקובל לראות בה מחלה הקשורה לנושאי דיכאון ומצבי רוח.
ביטוייה החמורים ביותר היו כאשר נשים סבלו מהמחלה נטלו משכחי כאבים שטשטשו אותן וגרמו להם לחוסר תפקוד מוחלט.
במקרים רבים הכאב גרם לנשים אלה לאבד את שפיותם.
נשים אלה היו דועכות אט אט בחדרי השינה שלהן וצוללות עמוק לתוך סבלן ללא מרפא.
למעשה היו מסיימות את חייהן בסבל נורא מהפיברומיאלגיה.
פיברומיאלגיה בתחילת המאה ה-20
רק בתחילת המאה ה-20 החלו מחקרים קליניים סביב נושא כאבים לא מוסברים אלו.
כאבים אשר הופיעו יחד עם סימפטומים נוספים וחמורים לא פחות.
המסקנות הראשונות אכן היו שגורמי הכאב הם שיבושים במנגנוני בקרת הכאב.
בתקופות מאוחרות יותר הבינו החוקרים כי מדובר על תסמונת רב מערכתית.
רופאים מתחומים שונים כולל רופאים בתחום רפואת הכאב.
הצליחו להראות שניתן כאשר מתייחסים לפיברומיאלגיה כמחלה רב מערכתית.
ניתן להכחיד כמעט באופן מוחלט את הסימפטומים ולאפשר לחולים לשוב ולתפקד באופן מלא.
החזרת האיזון להכחדת הסימפטומים
כאשר הגיעו החוקרים למסקנה פיברומיאלגיה היא מחלה רב מערכתית, הנובעת משיבושים וחוסר איזון בתפקודים של מערכות שונות.
מתוך ההכרה כי קיומו של חוסר איזון הורמונלי הוא אחד מגורמי הסינדרום נעשו ניסיונות להחזיר את האיזון למערכות אלה.
חיפשו דרך להחזרת האיזון בעזרת התערבויות מזעריות בעיקר בעזרת חומרים נטולי השפעות לוואי.
הסיבה לכך היא ההכרה שמדובר במצב כרוני.
אם על המטופל לקחת את הטיפול במשך תקופה בלתי מוגבלת מן הראוי שלא יעורר סיכון משני בכך שיבשו מערכת אחרת בגוף.
הרפואה המסורתית מתקשה אפילו בימים אלה להתמודד עם פיברומיאלגיה.
כך שהטיפול המקובל מתייחס לכאב והצורך במניעתו על ידי תרופות לשיכוך כאבים.
בנוסף תופעות הלוואי של התסמונת יכולות לעורר דיכאון וגם לכאן נכנסו מטפלים בתחום בריאות הנפש.
מטפלים שמנסים להקל על החולים את ההתמודדות אך עדיין ללא ראייה רב מערכתית של התסמונת.
טיפולים בפיברומיאלגיה עם חומרים שמקורם בטבע
יש חומרים טבעיים שכאשר הם נצרכים במינון נכון ניתן לקחת אותם לאורך זמן ללא כל תופעות לוואי זמניות או מצטברות.
במקרים רבים בכוחם של חומרים אלה לאפשר לחולים לתפקוד מלא ללא כאבים.
חלק מהחומרים הם חומרים המשמשים ברפואה לטיפול על פי פרוטוקולים של מחלות אחרות.
לכן מרבית הרופאים המטפלים בפיברומיאלגיה אינם ששים לתת אותם לחולים.
לסיכום נדגיש כי כיום קיימות גישות שונות לטיפול בפיברומיאלגיה.
אלה הרואות בה תסמונת רב מערכתית מאפשרות למטופלים לשוב ולתפקוד כמעט מלא.
גם אם המחלה עדיין מקננת בגופם וזאת בשל הפחתה והכחדה של הסימפטומים מעוררי הכאב ואלו המשבשים את חיי היומיום.
